אז למה התחפש העסק שלכם?

חג פורים הוא עניין לאנשים רציניים. משקיעים במסכה, פאה, מלבושים משונים, איפור ומה לא… הכל כדי להיות מי שהם אף פעם לא יהיו. וזה כיף, וזה לגיטימי, וזה מצחיק, וזה עושה טוב להם ולסביבה. אבל זה נכון רק לאנשים פרטיים ורק לפורים כי בימים כתקנם אנחנו רוצים להיות מי שאנחנו, ואפילו שיקבלו אותנו בדיוק כך. עם כל היתרונות ועם כל החסרונות

עסקים שמתחפשים זה לא עניין מצחיק. בכלל לא.
כתיבה שיווקית, כמו גם מיתוג ועיצוב גרפי, מאפשרים לעסק להתלבש יפה, להיות מי שהוא במיטבו, להבליט את יתרונותיו ולהציף את הבידול, אבל לא תשמעו אף מומחה מקצועי אשר יציע לכם להתהדר בנוצות לא לכם. פורים יש רק פעם בשנה וגם אז עסקים לא מוזמנים לחגיגה.

כל כך הרבה דוגמאות לעסקים שהתחפשו יש סביבנו. החל מהמקרים הבוטים ביותר, על גבול הפלילי, דרך המתלבטים מי הם באמת (ומעדיפים להציג תמונה אופטימית או – thinking wishful ), וכלה בבעלי עסקים שבאמת מאמינים במצג השווא שהם מספרים. מה יותר גרוע? לא ברור…

בוודאי פגשתם בהם גם אתם –

  • אבו שוקרי ואבו שוקי המקורי (מי יודע מה האמת והאם זה עדיין חשוב? הרי מאז מלחמת המקוריות הייתה זילות
  • משמעותית של המילה ואף "מקורי" לא נחשד באמת ככזה)
  • א.א.א. מראות הזגג המוביל במודיעין. ברור, כולנו מובילים
  • מנ"כלים ובעלים ויו"רים של חברה של אדם אחד (זה נכון, כמובן, אבל אם כך, מה ההבדל בניהם לבין יו"ר חברת
    שטראוס, מנכ"ל הבורסה והבעלים של פייסבוק?)
  • צימרים… טוב, רק על זה אפשר לכתוב מאמר שלם
  • הצגת מחירי רצפה למוצרים כאמצעי למשיכת לקוחות – שיטה ידועה – שבסופה אופס, רק התחפשנו לזולים. "המוצר
    בדיוק נגמר, יש לנו רק דגמים יקרים יותר")
  • חברות שמציגות צוות גדול ומגוון (כאשר למעשה בעסק עובד או שניים
  • עסקים המציגים כתובת במרכז יוקרתי (אך למעשה זו רק תיבת דואר… המשרד בכלל בבית, בפרבר מרוחק)
  • מחירים גבוהים למיצוב גבוה. אם החלטתם לגבות 1500 ₪ לשעה זכרו שהתחפשתם בעצם לקוסם, ושהצפייה של
    לקוחותיכם תהייה שכל דבר שתאמרו יהיה שקול בזהב. זה אולי מתאים למי שנהנה מקבלות בתחום שלו (וברמת המחיר
    הזו סביר שיש בודדים בכל תחום, אם בכלל) אבל בהחלט לא לכולם…
  • מידע לא רלוונטי. על שום מה? זה לא קורה רק בפרסום וחשיפה – יש את המוסיפים מידע לא רלוונטי בכל שיחה – "הייתי
    ועשיתי" – רק כדי לכסות על חוסר ביטחון

ואיך מתחפשים בעלי העסקים? הרי ידוע הוא שהרשת היא מקור לא אכזב לכל מה שאתם רק מדמיינים. יש שם בעלי מקצוע גרועים שמשלמים הרבה כסף כדי להראות מצוין (הם לפחות יודעים שכך זה עובד…), יש שם כמובן בעלי מקצוע מצוינים שלא יודעים כיצד להציג את עצמם או חוסכים בבעלי מקצוע וכך נופלים קורבן לתחרות הלא הוגנת. אפשר ליצור פיקציה באמצעות גרפיקה, באמצעות אמירות לא מדויקות, באמצעות הצגת גלריית עבודות שחוטאת למציאות וגם באמצעות הצגת רשימת הלקוחות. הנייר סובל הכל. וגם הנייר הווירטואלי.

אז למה זה טוב? ובכן, ברור שאם נדרשת אמירה החוטאת לאמת במלואה הרי שקיים רצון להסתיר או קיימת חוסר נוחות לגבי המצב הקיים, ובעל העסק מרגיש כי נוח לו יותר להראות שונה. מה אפשר להרוויח?

  • רושם ראשוני
  • תחושת שייכות לקבוצה
  • תחושת ביטחון
  • הנעה לפעולה – כמובן!
  • הגדלת מכירות
  • ועוד

ולמה זה מיותר?

  • "כגודל הצפייה גודל האכזבה".לקוח אשר מגיע אליכם בעקבות מידע שמסרתם – באתר, פרסום מודפס, פייסבוק
    וכיוצ"ב – מצפה למצוא בדיוק את מה שמכרתם לו. כאשר יראה כי לא כך פני הדברים האכזבה שלו תהייה רבה. זה
    פשוט גול עצמי ולרוב לא ניתן לתקן אותו
  • מסתבך והולך.בכל פעם שאתם מציגים מצג שווא זכרו שההשלכות וההסתבכויות לא תאחרנה לבוא. ברור, אתם לא
    משקרים, אבל אם לא סיפרתם שאתם עובדים מהבית תצטרכו תרוץ ממש טוב כדי להסביר מדוע אתם לא מכנסים ישיבה
    במשרד. וזו רק דוגמא אחת
  • קצת ענווה.טיפה צניעות. בין כל החלומות – הלגיטימיים כמובן – להתפתח ולגדול, להצליח ולהרוויח – הכניסו מעט
    ענווה אשר מחברת את כולנו למקום האנושי. יש סיכוי גדול שמעט צניעות רק תוסיף ותעלה את ערככם, ולא ההפך.לסיכום, בכל עסק, כמו גם בכל אדם, יש הרבה טוב ומיוחד ומבדל שניתן להציף החוצה. מצאו את הבידול שלכם בלי להמציא, בלי להתחפש. קבלו את מי שאתם, הוסיפו לכך את המקום בו תרצו להיות ודבקו באמת. יש בכך די והותר כדי להציג אתכם בצורה המיטבית.